ונצואלה 2018, 900,000% אינפלציה. עוף טרי שלם עולה 15 מיליון בוליבר (זה המטבע המקומי). הכיצד? איך מדינה טרופית חמה בעלת מאגרי נפט מהגדולים בעולם לא מצליחה לייצב את המטבע המקומי שלה? השאלה היא פילוסופית וקשורה למאקרו כלכלה ולפוליטיקה המקומית, אבל התשובה דווקא הרבה יותר פשוטה – מעשה ידי אדם! (בצע אם תרצו). ונצואלה היא דוגמה קלאסית לאיך מדינה והעומדים בראשה, מרסקים מטבע בתוך פרק זמן קצר. הבזבוז השלטוני והניהול הכושל של המדיניות המוניטרית שלהם הביאו אותם למצב שאפשר לנגבר את הישבן עם שטר של 100 אלף בוליבר ולא להצטער על כך, מקסימום העלבתם את הישבן אבל לא את השטר מטבעה.
ונצואלה זה רחוק…לי זה לא יקרה
ונצואלה לא לבד. היא לא הראשונה ולא האחרונה. זוכרים את קפריסין מלפני 3 שנים? שם היה מקרה לא פחות חמור. המדינה טובעת בחובות…לא יודעת מאיפה להביא כסף כדי להחזיר חובות חוץ….אז היא פשוט המציאה משהו חדש: bail in. במקום bail out שהיה מוכר בעולם הפוליטי פיננסי, הקפריסיים המציאו משהו חדש. בצו תקנות חירום הם פשוט סגרו את כל הבנקים המקומיים והזרים למשך כמה ימים ואפילו שבועות, ו "גילחו" 10% מהכסף של כל החוסכים ישירות מחשונם בבנק. לא חשוב קטן או גדול, כל אחד "תרם" את כספו למדינה. ללקוחות השמנים, מדובר במיליונים של דולרים אבל לקטנים, אלא שמתקשים לקנות תרופות או השכלה לילדים…זה לא פחות משמעותי אם לא כואב עוד יותר.
כסף לא שווה נגוב בשירותים!
בשני הדוגמאות ראינו שהממשלה אחראית לקריסת המטבע או יצירת חובות אדירים לקהילה הבינלאומית ואז ביום אחד הכל קורס והאזרח, שחסך כל חייו, מוצא את עצמו מנגב את ישבנו עם הכסף המקומי. מתנגדי המשטר טוענים שהשפל הגיע בעיקר בגלל התערבות הממשלה במטבע ובמחירים בשוק באופן קבוע במשך שנים כאילו היה זה בובה שמשחקים איתה להנאה. מוסיפים אפס פה, מורידים אפס שם, מפסיקים סיבסוד על מוצרים מסוימים ומעלים מחירים על אחרים….פשוט משחק. לא פלא ש 2 מיליון אזרחים פשוט קמו ועזבו את המדינה. במקום לסחוב שקים של כסף לשוק כדי לקנות עגבניות (5 מיליון בולבר לקילו), הם מעדיפים לסחוב בגדים ותרופות ולצאת למסע רגלי לעבר צפון אמריקה. כמה מהם נפלו בדרך? שלא נדע..
אכלו לי – שתו לי…מכירים?
תארו לכם מטבע כלשהו, שהמדינה לא ממש שולטת עליו ולא יכול להיות לו אינפלציה. תארו לכם מצב שהחשבון בנק שלכם זה אפליקציה בנייד או disc on key קטן בשוק. מי יסגור לכם את החשבון? מי יגלח לכם 10% או 30% או 50% מהכסף שלכם? ובכן התקווה הכי גדולה של ונצואלה ו case study מצויין לכל העולם, בא מכיוון אחר לגמרי – המטבע הוירטואלי ביטקוין ודאש (Dash). מסתבר שאזרחים רבים ובמיוחד מי שעיניו בראשו, פשוט עברו לתשלומים באמצעות DASH. רבבות בתי עסק לא רוצים את שקי המוזמנים של הלקוחות טפשוט מבקשים מטבעות וירטואלים במקום. נראה כאילו המשיח בגרסה המקומית של ונצואלה הוא בכלל מטבע וירטואלי. המטבע הוירטואלי DASH, שהיה מהראשונים שחדרו למדינה, פשוט "תפס" והיום רבבות בתי עסק שמים מדבקה על החלון בסגנון "ניתן לשלם ב DASH". מעניין מה קרה למדבקות המוכרות כל כך בעולם כמו "מכבדים ויזה/מאסטרכארד"…
מזל שאני במינוס בבנק!
הממשלה בונצואלה, שהיא סוג של דיקטטורה למי שלא יודע, דווקא זורמת עם הרעיון של מטבעות וירטואלים (כאילו יש לה ברירה…) ואפילו השיקה מטבע וירטואלי משלה בשם Petro. כך או כך, המסקנה ברורה. מעשי ידם של בני האדם יכולים לגרום לכלכלות ליפול ולמדינות להתרסק. אם הבלוקציין והמטבעות הוירטואלים היו נראים כמו פנטזיה או משהו דימיוני עד לא מזמן, יתכן וכי כולנו נאכל את הכובע בסוף כי מה שקרה בונצואלה עלול לקרות בעוד uעוד מדינות בעולם. תחשבו רק על החובות הפנימיים של ארה"ב, היא חייבת למעלה מ 21 טריליון דולר. איך היא תפחית את הסכום הזה, שלא נאמר תיפרע אותו? עוד מיסים? אני מציע לשים לב למדינות כמו סין, יפן, יוון,ניגריה, טורקיה ואיטליה שבדרך לפשיטת רגל גם כן.
האם זה הזמן לאגור מטבעות וירטואלים ליום הגשום שיבוא? את זה תשאלו את הבנקאי שלכם 🙂 אני לא נותן יעוץ אלא רק מספר סיפורים, חלקם אמיתיים.

